אודות בית גבריאל | סיפור הקמת הבית | אירועים | המבנה | סיור וירטואלי      

סיפור הקמת הבית

סיפור הקמת בית גבריאל בכנרת על-פי זאב ולוולה שור, מי שהיה ראש המועצה האזורית עמק הירדן באותה תקופה.

ולוולה כלל לא הכיר את הגברת גיטה שרובר.
יום אחד הוא מקבל טלפון מאיש משרד החוץ מר יהודה גולן, אז ראש הטקס במשרד החוץ ובעברו שגריר ביוון ובסקנדיביה. מר גולן היה גם יו"ר אגוד אכסניות הנוער ואילו ולוולה חבר בהנהלה.
יהודה מספר לולוולה את סיפורה של גיטה שרובר, על רצונה להקים בית-חייל ע"ש גבריאל בנה. הוא מציע לולוולה להראות לה את אכסניית "כרי-דשא", בתקווה שתתחבר למקום.
חשוב לציין כי גב' שרובר רצתה להקים את הבית ע"ש בנה דווקא בירושלים. היא אף לקחה את האדריכל המתכנן אולריך פלסנר, הכינה איתו תוכניות ובאה לפגישה עם ראש העיר מר טדי קולק. קולק אכן אהב את התוכניות, אך עמד על כך שלעירייה תיהיה 51% שליטה ולשרובר 49%. גיטה לא הסכימה, אמרה שלום לירושלים, והודיעה שתקים את הבית במקום אחר.

את הגב' שרובר והפמליה בעת ביקורם ב"כרי דשא" קיבל דן דגן, מי שהיה גזבר המועצה. הוא התנצל על העדרותו של ולוולה וניסה לעניין אותה ביפי המקום. גיטה לא אהבה את המקום וחזרה לירושלים.... הטלפון לא איחר לצלצל בביתה ונמסר לה כי ראש המועצה האזורית עמק הירדן מבקש לבוא אליה לירושלים ולהציע לה שטחים נוספים סביב לכנרת.
בפגישה בביתה נכחו מר ראובן חזק וגב' רינה זמיר מאנשי ציוותה ומש, העוזר האישי. לשאלת הגברת שרובר: "...מה יש לך להציע?...." השיב ולוולה: "...יש לי שטח מצוין ממש על שפת הכנרת והרעיון שלי הוא להקים עליו מרכז תרבות, אמנות וחברה גדול, לרווחת תושבי עמק הירדן והאזור כולו..." .
גב' רינה זמיר השיבה מיד:"... אין לנו כסף למשהו גדול....", השיב לה שור: "... כשאין לי הרבה כסף, אני בונה בשלבים...", השיבה זמיר: "...ע"פ הבנתי אין תכנון או בנייה בשלבים....", ולוולה ממשיך: "...את עמק הירדן אנחנו בונים בשלבים, ואתם מוזמנים לבוא ולהתרשם...". האווירה בשיחה לא בישרה נכונות וולוולה קם ועמד לעזוב.
גב' שרובר עצרה בעדו: "... ש ב ! (אמרה בתוקף), דווקא מוצאת-חן בעייני הגישה שלך, שאין כסף - בונים בשלבים, גם את המדינה בנו בשלבים....".
ולוולה: "... איך לקרוא לך?..."
גב' שרובר: "... ג י ט ה ! "
"תשמעי לי גיטה", אומר ולוולה, "אם תבואי לראות את השטח שאני מציע לך, לא תתחרטי ותבחרי בו לבטח". זמיר וחזק קפצו והתריסו: "כבר היינו בעמק!", ואילו גיטה המשיכה בשלה והודיעה: "...אנחנו מגיעים לעמק! מתי לבוא ולוולה?..."
ולוולה:  מ ח ר !
ולוולה מבקש רשות להתקשר מהטלפון, מדבר עם מיכל מזכירתו ומודיע לה לבטל למחר את כל הפגישות להערך לקבלתה של גיטה שרובר.
גיטה מאזינה לשיחה, מחייכת, מסתכלת על אנשי צוותה וקובעת: "... ככה עובדים! אתם רואים!...".
וכך למחרת, בליווי מש העוזר וניסן הנהג, מגיעה גיטה שרובר לבניין המועצה ויוצאת עם ולוולה לסיור הכרות עם עמק הירדן (ויש מה ליראות בעמק...) – לקראת סוף הסיור, כאשר כולם כבר סקרנים להבין - היכן ה"מקום" שולוולה מציע, הם נכנסים לרחבת הדשא במגרש הכדורגל שעל שפת הכנרת בצמח. "... זה המקום גיטה!..." אומר ולוולה בחגיגיות.
גיטה הייתה מופתעת, השקיפה לכנרת, פסעה לבדה לכיוון החוף, בכתה מהתרגשות, וכאשר התעשתה, ניגשה לולוולה חיבקה ונישקה אותו בהתרגשות: "... ולוולה, אני אוהבת אותך! כאן אני בונה את בית גבריאל !..."
ולוולה: "...אבל גיטה, אנחנו מדברים על מרכז תרבות!..."
גיטה: "... כן, זה יהיה מרכז תרבות!..."
בארוחת הצהריים החגיגית במסעדת הדגים בעין-גב, מצב הרוח מרומם, אבל מלו, הכלב של גיטה, לא אוכל דגים. אצו רצו המלצרים והביאו לו גבינה לבנה של תנובה. מלו מריח ומתרחק... לשאלה מה קורה? נאמר בפשטות: "... הוא אוכל רק גבינה שוויצרית..." לבסוף הסתפק מלו בכוס קולה....

אחרי שובה לירושלים, התקשרה גיטה נרגשת לולוולה וסיפרה כי כבר הודיעה למתכננים להתחיל בהכנת התוכניות למרכז התרבות: "בית גבריאל בכנרת".
הפגישה הבאה בירושלים הייתה לצורך הכנת הפרוגרמה כאשר גיטה עם האדריכל אולריך פלסנר וצוותו מצד אחד, וולוולה וצוות נרחב מהמועצה מהצד השני.
במהרה הגיעה הפרוגרמה לאישור מליאת המועצה האזורית עמק הירדן - וזכתה לרוב מוחלט!
וכל השאר יסופר בעצם הקמת הבית...

לראש הדף



הנחת אבן הפינה

 

 


זאב (ולוולה) שור וגיטה שרובר

 

 


בסיור באתר הבניה

 
    כל הזכויות שמורות לבית גבריאל ולקרן גבריאל שרובר © 2009 site by i-studio